המונח 'התקף – חרדה' הפך לביטוי רווח, שבא לסמן שירדנו מהפסים ונכנסנו לאזור מסוכן,לעיתים כדרך להשיג תשומת לב ותמיכה, ולעיתים סימן לשינוי של ממש בתפקוד המלווה בתופעות גופניות. הדיכאון על גווניו השונים שכיח לא פחות מחרדה, והמודעות הגוברת לאובדן, פרידה ומגבלות החיים. ביטוייו הם רבים – מעצב ודכדוך ועד להסתגרות והימנעות של כל פעילות ומגע אנושי.
Read More
החרדה מבית מדרשו של פרויד עברה גלגולים בעבודתו – מתוצר של הדחקה בשל עודף ליבידו (אנרגיה מינית) לא משומש, לסימן הגנתי מהמציאות, שמתגלגל בחרדה וגורם להדחקה – מנגנון שנועד להעלים את המציאות הבלתי נסבלת בפועל, שנוגעת בפנטזיה, ולשכוח אותה, כביכול, במעמקי הנפש (שכן התסמינים השונים הם עדות לכך שחומר נפשי פרץ את מחסום ההדחקה והופיע בחיי היומיום).
Read More
פרויד שאל את המונח 'ניקוי ארובות' מאחת ממטופלותיו, כדי לתאר את מטרת הטיפול הנפשי. האמצעי לכך הוא ה'ריפוי בדיבור' – העלאת זיכרונות מודחקים למודעות, לעתים הבנייתם מחדש, תוך כדי הדיבור, על מנת לפתוח את ערוצי הסיפוק, בעיקר המיניים, שהיו מודחקים בלא – מודע בשל איסורים חברתיים, וגרמו בשל כך לרגשות חרדה ואשמה.
Read More