החרדה מבית מדרשו של פרויד עברה גלגולים בעבודתו – מתוצר של הדחקה בשל עודף ליבידו (אנרגיה מינית) לא משומש, לסימן הגנתי מהמציאות, שמתגלגל בחרדה וגורם להדחקה – מנגנון שנועד להעלים את המציאות הבלתי נסבלת בפועל, שנוגעת בפנטזיה, ולשכוח אותה, כביכול, במעמקי הנפש (שכן התסמינים השונים הם עדות לכך שחומר נפשי פרץ את מחסום ההדחקה והופיע בחיי היומיום).