השאלה בעבודה זו היא כיצד חוויית הגוף, ובעיקר הגוף כבשר ודם – גוף יצרי ופועל, מגלה לאדם את זהותו כאני, שלא מתוך הממד הסובייקטיבי-בדלני אלא מתוך התחוללות החיים הריאליים. נבחן את השאלה דרך היבט הגוף אצל לוין, בחטין ומוס. לוין הדגיש את הממד הפואטי של הגוף, הכולל את שני מרכיביו – החברתי והבשרי. בחטין התייחס…
קרא עוד
הונת מציע תיאוריה ביקורתית חדשה שבמרכזה נמצאים מושגים של מתן הכרה וערך עצמי, המנסה לתת פתרון לניכור המרקסיסטי של יחסי העבודה. המודל של הונת, יותר מהתכנית המקורית של אסכולת פרנקפורט, ועל רקע המורשת ההיגליאנית, מספק גישה נוספת לחשיבה חברתית-תיאורטית, בה הממד הביקורתי נחקר באמצעות מתודה מדעית ומוסרית (הונת, 2008, עמ' 36). כלומר, זו ביקורת שהפן…
קרא עוד
אולי "הכול צפוי", שהוא ידיעת המוחלט, מצליח להתנחל במשוואה הדיאלקטית, רק משחווינו, ולו פעם אחת, את שריפת האש שבקרבנו ולא רק את זו שמסביבנו. ואולי, רק מש"נפלנו או התמוטטנו" אל הלא נודע הדיאלקטי, כדבריו של ארון המזמין לשם את קושמן, נפקחו עינינו אל הטקסט המונח על רגלינו, ויכולנו לבחור בין דבר לדבר, בין בייגלה לגבינה צהובה, ולעשות מעשה בראשית?
קרא עוד
המונח 'התקף – חרדה' הפך לביטוי רווח, שבא לסמן שירדנו מהפסים ונכנסנו לאזור מסוכן,לעיתים כדרך להשיג תשומת לב ותמיכה, ולעיתים סימן לשינוי של ממש בתפקוד המלווה בתופעות גופניות. הדיכאון על גווניו השונים שכיח לא פחות מחרדה, והמודעות הגוברת לאובדן, פרידה ומגבלות החיים. ביטוייו הם רבים – מעצב ודכדוך ועד להסתגרות והימנעות של כל פעילות ומגע אנושי.
קרא עוד
החרדה מבית מדרשו של פרויד עברה גלגולים בעבודתו – מתוצר של הדחקה בשל עודף ליבידו (אנרגיה מינית) לא משומש, לסימן הגנתי מהמציאות, שמתגלגל בחרדה וגורם להדחקה – מנגנון שנועד להעלים את המציאות הבלתי נסבלת בפועל, שנוגעת בפנטזיה, ולשכוח אותה, כביכול, במעמקי הנפש (שכן התסמינים השונים הם עדות לכך שחומר נפשי פרץ את מחסום ההדחקה והופיע בחיי היומיום).
קרא עוד
הדיכאון בחלקו הינו מצב חוץ נפשי המגיב לעודף התענגות (מושג של לאקאן על צורתו של סיפוק הדחף) – הנאה שהגיעה לפרקה, ושם היא סובבת כמו צליל שנתקע, מעין סיפוק פרדוקסאלי שנישען על כאב בדומה למזוכיזם.
קרא עוד
פרויד שאל את המונח 'ניקוי ארובות' מאחת ממטופלותיו, כדי לתאר את מטרת הטיפול הנפשי. האמצעי לכך הוא ה'ריפוי בדיבור' – העלאת זיכרונות מודחקים למודעות, לעתים הבנייתם מחדש, תוך כדי הדיבור, על מנת לפתוח את ערוצי הסיפוק, בעיקר המיניים, שהיו מודחקים בלא – מודע בשל איסורים חברתיים, וגרמו בשל כך לרגשות חרדה ואשמה.
קרא עוד